לדלג לתוכן

יחסי ירדן–עיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ירדןעיראק
ירדןירדן עיראקעיראק
ירדן עיראק
שטחקילומטר רבוע)
89,342 438,317
אוכלוסייה
11,544,753 46,286,779
תמ"ג (במיליוני דולרים)
50,814 250,843
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,401 5,419
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה פרלמנטרית

יחסי ירדן–עיראק הם היחסים הדיפלומטיים המלאים בין הרפובליקה העיראקית לבין הממלכה הירדנית ההאשמית. המדינות גובלות אחת בשנייה. היחסים בין שתי המדינות קרובים באופן מסורתי.[1]

שטחן של ירדן ועיראק השתייך עד 1918 לאימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חתמו הבריטים והצרפתיים על הסכם סייקס–פיקו שנועד ליצור יחידה בחסות בריטית מרוב דרום עיראק, ירדן וישראל של היום, לצד שטח בריבונות בריטית בסמיכות לשאט אל ערב, בעוד צפון עיראק נועד להיות שטח חסות צרפתי יחד עם מרבית סוריה.

לאחר המלחמה הוקמה בעיראק עיראק המנדטורית שבחסות בריטית, בעוד ירדן הייתה חלק מהמנדט הבריטי. באפריל 1921 הוקמה אמירות עבר הירדן. בראשות שתי המדינות עמדו בני השושלת ההאשמית, עבדאללה בירדן ואחיו פייסל בעיראק.

ב־1948 אישרה ירדן לכוחות צבא עיראק לעבור דרכה על מנת להשתתף במלחמת העצמאות הישראלית. חיל המשלוח העיראקי סייע בייצוב הקו הערבי בשומרון ולאחר המלחמה עבר השטח לשליטת ירדן.

ב־14 בפברואר 1958 הקימו שתי המדינות את האיחוד הערבי, שנועד לאחד את שתי המדינות למדינה אחת, בין היתר כמשקל נגד לקהילה הערבית המאוחדת. במסגרת המדינה המאוחדת שמרו שתי המדינות על מוסדותיהן העצמאיים, אך הוסכם על הקמת ממשלת איחוד משותפת, שהייתה אמורה לשבת לסירוגין חצי שנה בבגדאד וחצי שנה בעמאן, וכן בית נבחרים משותף של האיחוד.

האיחוד היה קצר ימים. ב-14 ביולי 1958 ביצעו מספר קצינים נאצריסטים הפיכה צבאית בבגדאד, ובמהלכה נרצחו פייסל ויורש העצר העיראקי עבד אל-אילה, וראש ממשלת הפדרציה נורי א-סעיד. עוד באותו יום נרצחו בשדה התעופה בבגדאד סגן ראש ממשלת האיחוד אבראהים האשם, וכן שר ההגנה של ממשלת האיחוד סולימאן טוקאן. למחרת ההפיכה, הודיע מנהיג הקצינים העיראקים המורדים עבד אל-כרים קאסם על פרישתה של עיראק מן "האיחוד הערבי" ולמעשה על סיומו. חוסיין לקח לעצמו את התואר באופן רשמי, אך ביטל סופית את "האיחוד הערבי" ב-2 באוגוסט 1958, לאחר שהתייאש מניסיונות להשבת ההאשמים לשלטון בעיראק ומשנוכח לדעת שסכנות כבדות הרבה יותר אורבות לו מבית.

התמוטטות האיחוד ורצח מלך עיראק שהיה בן דודו של שלך ירדן הביאו לקפיאה ביחסים בין המדינות.

עיראק שלחה חיל משלוח לעזרת ירדן גם במלחמת ששת הימים.

היחסים בין המדינות חזרו להתחמם בסוף שנות השבעים, כאשר סדאם חוסיין פנה לירדן במטרה לחזק את הליגיטימציה שלו על ידי יצירת בעלי ברית במרחב. ההסכם אפשר לעיראק להזרים נפט בצינור הנפט שקישר בין המדינות להשתמש בנמל עקבה ליצוא ולייבוא. במלחמת איראן–עיראק תמכה ירדן בעיראק ונמל עקבה שימש אותה לרוב אספקת המזון, הנפט והתחמושת. גם במלחמת המפרץ תמכה ירדן בעיראק באותה הדרך.[2]

ב־1994 שינתה ירדן את גישתה כלפי עיראק באופן רשמי כאשר על רקע התקרבות בין ירדן לארצות הברית החלה המדינה להתבטא בגנות המשטר בעיראק. עם זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות נמשך וסייע לעיראק לעקוף חלק מהסנקציות שהוטלו על עיראק.[2]

הפלת משטרו של סדאם חוסיין במלחמת עיראק ב־2003 הביאה למאות אלפי פליטים מעיראק שעברו לירדן.[2]

במהלך מלחמת חרבות ברזל המיליציות הפרו־איראניות בעיראק עודדו התקהלויות על גבול ירדן–עיראק וניסיונות לפריצת הגבול בין שתי המדינות, תחת סיסמת הסולידריות עם הפלסטינים ברצועת עזה. באוקטובר 2023 החלו מאות שיעים עיראקים לצבוא על מעבר הגבול טריביל וביקשו לפתחו כדי לאפשר להם לעבור דרך ירדן "להשתתף במלחמה ובג'יהאד בפלסטין". הם קיימו הפגנות במקום וניסו להשבית את מעבר משאיות נפט מעיראק לירדן.[3]

ב־28 בינואר 2024 תקפו מליציות פרו־איראניות בעיראק בסיס אמריקאי בצפון מזרח ירדן באמצעות כטב"מ והרגו שלושה חיילים אמריקאים.[3]

לירדן יש שגרירות בבגדאד ולעיראק יש שגרירות בעמאן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ירדן–עיראק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jordan Trade and Diplomatic relations with EU
  2. ^ 1 2 3 אנטון ברקובסקי וארנון סופר, יחסי ירדן-עיראק, ירדן (הממלכה ההאשמית ההאשמית): מדינת חיץ על סף משבר, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, עמ' 32–33
  3. ^ 1 2 צ. הראל וח. ורולקר, התגברות החשש הירדני מפני איראן בצל פעילות המיליציות הפרו-איראניות בגבולה הצפוני של הממלכה, באתר ממרי, ‏21 בפברואר 2024